איך להתמודד עם כעס כדי ליצור אמון בזוגיות

איך כעס אצל ילדים יוצר אמון וביטחון עצמי

בהתחלה של החיים שלנו, כשאנחנו ילדים, וגם בהתחלה של זוגיות, אנחנו במצב ינקותי או במצב דמוי-ינקות. אנחנו זקוקות לכך שיראו אותנו, שידאגו לצרכינו, שיכילו אותנו רגשית, וכד'. כשזה לא קורה אנחנו כועסים, והכעס אמור לגרום לאדם השני לראות שאנחנו חשים ברע ולתקן את המצב.
זו הציפיה הטבעית שלנו.
אם זה קורה אנחנו רוכשים ביטחון עצמי, ולומדים לסמוך על אמא, על אבא, על בן או בת הזוג, ואפילו על אנשים ברחוב ועל העולם – שידאגו לנו, שיהיה בסדר ושנרגיש טוב.
בשלב הזה אנחנו רואים רק את עצמנו, וכמו שאמרתי – אנחנו תינוקות או מתנהגים כמו תינוקות, והמשימה העיקרית בשלב הזה היא בניית אמון וביטחון עצמי.
 

גיל ההתבגרות: מאכזבה וכעס לאמון

בתהליך ההתבגרות אנחנו לומדים לראות שיש עוד אנשים.
ברמה האופטימלית והאוטופית הדבר קורה לאחר שכל צרכינו סופקו ומולאו. בתכלס, ולפי חלק מהתאוריות הפסיכולוגיות תמיד, הדבר קורה בעקבות שבירת אמון - אכזבות ותסכולים, שרמתם ושכיכותם משתנה מאדם לאדם.
אותם אכזבות ותסכולים שפגעו ביכולת שלנו לסמוך, לתת אמון ולבטוח הכריחו אותנו למצוא דרכי התמודדות והשרדות כדוגמת חוכמה, טוב לב, יצרנות, עצמאות, ועוד איכויות שמאפשרות לנו לתקשר עם אנשים, לתפקד בעולם ולהיות אנשים טובים יותר. במלים אחרות – אותם פצעי ילדות הם שהפכו אותנו למי שאנחנו כיום.
כשהולכים לטיפול זוגי המטרה היא לעזור לנו להיפטר מהרגלים מזיקים, ולפתח במקומם את תכונות האופי החיוביות שלנו, כדי שנוכל לרפא את הכעס, ולבנות שוב את האמון בזוגיות.
 

לקיחת אחריות אישית במקום כעס בזוגיות

בתקופת הבגרות או בטיפול הזוגי אנחנו לומדים שיש לנו את האפשרות לבחור לקחת אחריות. מתינוק חסר אונים התלוי בחסדי הסביבה, אנחנו הופכים לבני-אדם עצמאיים ומתפקדים שבונים לעצמם את החיים – במודע או שלא במודע, במכוון או שלא במכוון, בהצלחה או בהצלחה פחותה.
מנקודת מבט בוגרת אנחנו רואים שלא 'עושים לנו' דברים, אלא שאנו מהווים 50% או יותר מהזוגיות שאנחנו משתתפים בה וקובעים את כלליה. קוראים לזה 'אחריות אישית', ומכאן נגזר שבמקום להאשים אחרים אנחנו בודקים, למשל, למה ואיך יצרנו את הסיטואציה, מה היינו מעדיפים ליצור, ואיך נעשה זאת בצורה האופטימלית.
מנקודת מבט בוגרת אנחנו מבינים שכעס ואכזבה הם חלק בלתי נפרד מזוגיות. אנחנו מבינים שאנחנו, ורק אנחנו, אחראים ל well being הרגשי שלנו ולהכלה הרגשית שלנו את עצמנו, ולכן אנחנו נוקטים בצעדים שיאפשרו לנו להרגיש טוב יותר בעולם.
 

סיכום: ביטוי של כעס אצל ילדים ובזוגיות

אם בתור ילדים ביטאנו את הכעס שלנו בצורה חופשית, הרי שבזוגיות אנחנו עוצרים את הביטוי שלנו כלפי אנשים אחרים – משום שאיננו רוצים לפגוע בהם ומשום שאנחנו יודעים שלא 'הם אשמים' אלא אך ורק אנחנו אחראים למה שאנחנו מרגישים, וממקום בהיר ומפוקח ומתוך סדר עדיפויות ברור אנחנו מקבלים החלטות שמיטיבות עמנו ופועלים בהתאם.
בטיפול הזוגי לומדים גם לשחרר חלק גדול מהכעסים האלה – עי כך שלומדים לראות ולהבין גם את הצד השני. ככה נבנה אמון.
ובנוסף, לומדים גם טכניקות ניהול כעסים שלא תפגענה בבן או בבת הזוג.
 
©מיכל רון, אפריל 2007
מאמרים קשורים: 

הצהרה: יש לראות את הכתוב באתר זה כהצעה בלבד, ובשום אופן אין לראות בו תחליף לטיפול מכל סוג שהוא.