מחשבות טורדניות מיניות: האם אני לסבית?

הילה היא נערה שפנתה אלי בגלל מחשבות טורדניות מיניות, מהן היא סובלת מספר חודשים. היא כל הזמן חושבת על הנטיה המינית שלה, על האפשרות שהיא אולי לסבית – למרות שמעולם לא נמשכה לבנות.
למרות זאת, היא מאוד פוחדת שמא היא בכל זאת לסבית, וכל הזמן חושבת על זה – עד שכואב לה הראש.
 

איך לרפא מחשבות טורדניות מיניות

איך היא תדע אם היא לסבית?
הדבר הראשון הוא להבין שאם את לא נמשכת לבנות אז את לא נמשכת לבנות, וזהו. אין מה לפחד. וגם אם היתה לך נטיה לסבית - גם אין מה לפחד.
אני מכירה כמה לסביות שהתחתנו, ילדו ילדים, וחיות באושר ועושר - עם גברים או עם נשים.  כך שאז גם אם היית לסבית לא היה מה לדאוג.
אם כך, מה שנשאר זה המחשבות - שנראה שהן אפילו לא המחשבות שלך...
כך זה עם רוב המחשבות הטורדניות המיניות – כדאי להפריד בין הבעיה שסביבה רצות המחשבות הטורדניות, ובין עצם המודעות לכך שלא באמת מדובר בהכרח בבעיה, אלא שהבעיה היא המחשבות הטורדניות עצמן, ולא הנושא שלהן.
 

המקור של מחשבות טורדניות מיניות

לפעמים מחשבות 'נכנסות' לנו לראש משום שמישהו בסביבה הקרובה שלנו דואג. לפעמים המחשבות האלה הן בכלל לא שלנו, אלא משקפות משהו של מישהו אחר.
אולי אמא שלך דואגת שמא את לסבית? אולי מדובר בכלל בנטיות המודחקות של אמא שלך, שעכשיו כשאת בגיל שבו היא בחרה באופן חיים סטרייטי, שבות וצצות בה ו'זולגות' אליך'?
 

איך 'להעביר' את המחשבות הטורדניות

מה שאני מציעה לעשות זה להבין שלמחשבות יש את האופי שלהן - אם לא מתבחבשים איתן הן באות וחולפות. מחשבות זה כמו עננים בשמים – ככה לפחות לפי הבודהיזם.
כשבאה המחשבה, במקום לפחד ממנה ולנסות לברוח, עדיף להגיד לה 'היי' - אפשר אפילו בקול, לא להתבייש (:
ואז לשבת ולכתוב את כל! מה שהיא אומרת - את כל השטויות, שוב, בלי להתבייש, את כל הדיאלוג .
 

תרופה למחשבות טורדניות מיניות: לכתוב! את המשפטים שרצים בראש

הדיאלוג שרץ בראש ושכותבים נראה בדרך כלל ככה:
'אולי אני לסבית?'
מה פתאום, אני לא
אבל אולי כן?
אז אולי
אז זה יהיה איום ונורא.
נכון. או שלא
וכו', וכו', עד שמתעייפת לך היד.
 
לא חייבים להתרגש מכל הדיאלוג הזה, פשוט לתעד אותו.
ברגע שהוא קיבל את הביטוי שלו על הנייר, בדרך כלל נהיה יותר שקט בראש, והמחשבות הטורדניות שוככות.
 

איך תהליך הכתיבה מרפא מחשבות טורדניות מיניות

בדרך כלל, כשהמחשבות הטורדניות מבינות ששמו אליהן לב והקשיבו להן הן ממשיכות הלאה - כדרך כל מחשבה.
המחשבות הן כמו ילדים קטנים. אם אנחנו מתווכחים איתן או מנסים להתעלם מהן המחשבות יחזרו על עצמן שוב ושוב, עד שנקשיב, עד שנשים אליהן לב.
אבל ברגע שהקדשנו להן, כמו לילדים, את תשומת הלב שהן היו זקוקות לה, ברגע שהמודעות הסכימה להכיר בתכנים האלה, שהם אולי שטויות, אבל היה לך צורך להעלות אותם למודעות, המחשבות הטורדניות המיניות חוזרות לכלום שממנו הן באו – כמו ילדים, שאחרי שזכו לתשומת לב חוזרים לשחק ומפסיקים להפריע.
 

סיכום: לטפח שקט בראש ובטחון עצמי במקום מחשבות טורדניות מיניות