למה את צריכה לפתח אסרטיביות 

אסרטיביות מפתחים בגלל הרצון שהדברים ייעשו בדרך שלנו, כדי שיהיה לנו טוב - אפילו שהעולם לא מושלם ):
הבודהיזם מכיר בכך שהחיים בעולם הזה לעולם יהיו נגועים בחוסר שלמות, ומכאן הנטיה שלנו לקטר,
אבל אנחנו שרוצים אושר, התפיסה הרוחנית של העידן החדש ואפילו היהדות טוענים ש'הכל לטובה'. אנחנו רק צריכים להבין מה השיעור וללמוד אותו.
פיתוח אסרטיביות יעזור לך להרגיש סיפוק גם בעולם לא מושלם.
 

הפתרון השכיח: תלונות, שמרחיקות אותך מפיתוח אסרטיביות

כולנו מגיבים בדרך כלל לנוכח 'חוסר השלמות' שבעולם באותה התגובה – ומתלוננים!
אבל התלונות הן בדיוק הגורם שמרחיק אותך מפיתוח אסרטיביות, משום שהן מצביעות לא רק על חוסר אמונה, אלא גם על בורות ו/או חוסר יושר – שמרחיקים אותך מהפתרון האסרטיבי.
 

איך לפתח אסרטיביות בכל מצב

אסרטיביות מפתחים תוך כדי הנסיון לפעול, לשנות את המציאות, ולהשיג את מה שאנחנו רוצים, אל מול מצב מסויים שלכאורה לא מוצא חן בעינינו.
אבל!
בכל מצב טמונים רווח ומחיר מסויימים, גם אם הוא לא לשביעות רצונך המלאה.
אם אתה מתלונן זה משום

• שאינך רואה את הרווח במצב הנוכחי, או
• שבעצם אתה מרוצה מהמצב, רק שאינך מוכן בבחירה שעשית, ולשלם את המחיר על כך.

ולכן, אם אתה רוצה לפעול בצורה אסרטיבית ולשנות את המציאות אתה צריך קודם כל או לראות את הרווח המשני שאתה מפיק מהמצב, או להכיר בתועלת של המצב עבורך, ובכך שלא באמת בא לך לשנות אותו – ולכן אתה גם לא מצליח להיות אסרטיבי בסיטואציה הזו.
 

למה פיתוח אסרטיביות עוזרת לך לשפר את החיים שלך

השאלה היחידה שקיימת היא: 'מה לעשות כדי שיהיה לנו טוב'? (וזאת משום שכשטוב לנו איננו נוטים לשאול שאלות. וחבל – משום שדווקא כשטוב ויש כוח זה הזמן הטוב ביותר לעבוד ולהתקדם.)
את האסרטיביות אנחנו מנסים לפתח כדי להצליח ליצור מצב שהוא טוב עבורינו, ולעשות זאת ביעילות.
 

אסרטיביות או שקרים וחוסר מודעות

כשאתה פועל באסרטיביות טוב לך – כי יש תחושה של הישג ושל סיפוק.
כשלא טוב לנו הדבר נובע משקר או מחוסר מודעות.
חוסר מודעות– משום שלעולם אנחנו חלק מהמצב, ולכן גם חלק מהפתרון. במצב של חוסר מודעות (בערות, עיוורון, או אשליה, מוהא בסנסקריט) איננו מקבלים על עצמנו אחריות למצב, לאופן שבו יצרנו אותו, או לאפשרויות שיש בידינו לשנות אותו.
שקר – משום שאי קבלת אחריות, ולו חלקית, על המצב הינה שקר. בדרך כלל אנחנו משקרים לעצמנו כשאיננו רואים כיצד מצב מסויים משרת אותנו, או כשאנחנו מסרבים לשלם את המחיר הכרוך בבחירה שעשינו כשהעדפנו מצב זה על פני אחרים.
אם נדמה לך שאתה לא מצליח להיות אסרטיבי בעבודה בגלל סיבות חיצוניות – הבוס, העובדים, וכד', אתה טועה, לא מודע או משקר!
כל הזמן, בכל מצב שהוא, יש בידינו בחירה!!!  בכל מצב שהוא קיימות אפשרויות רבות להתנהגות ולפתרון!!! האנשים שבוחרים לוותר על האסרטיביות שלהם, לא להאמין ביכולת שלהם לפתח אסרטיביות, בוחרים בעצם להאמין בחוסר האונים או בחוסר הברירה שלהם, בוחרים להשאר במצב של חוסר מודעות ו/או של שקר – לעצמם ולאחרים. (כך למשל, אני תמיד אומרת לתלמידי, ש'בכל מצב שאנחנו מהווים 50% ממנו יש לנו 100% יכולת לשנות'.)
 

איך לפתח את המוטיבציה להיות אסרטיביים

אחד המצבים הנפוצים של חוסר מודעות הינו העיוורון למחיר – שיוצר את שקר התלונה.
לכל מצב שהוא יש יתרונות ויש חסרונות, או במלים אחרות – מכל דבר שקורה סביבנו אנחנו מפיקים רווחים ומשלמים מחירים.
לפעמים אנחנו עיוורים לרווח, לפעמים אנחנו עיוורים למחיר. תכופות, כאשר הרווח הוא הימנעות מפחד או מכאב – משום שלפעמים זה מפחיד להיות אסרטיביים, אנחנו בוחרים בעצם שלא לראות את הרווח הטמון במצב.
במקרה של עודף משקל, למשל, אנשים תכופות אינם רואים כיצד אותו משקל עודף משרת אותם. משקל עודף יכול, למשל 'להגן' על אנשים מהצעות מיניות וזוגיות – שאולי מאיימות עליהם; משקל עודף יכול לעזור לנו להמנע מתפיסה עצמית משופרת – שאולי אנו סבורים שאיננו ראויים לה; משקל עודף מסוגל לקבור בתוכו זכרונות עבר עצובים ולאפשר לנו 'לשכוח' אותם; ועוד. אותה הגנה מפני פחד וכאב שהמשקל העודף מספק לנו מהווה את הרווח שאנחנו מפיקים ממשקל היתר. אם נבחר להיות אסרטיביים עם עצמנו נצטרך קודם כל להסכים על הרווחים האלה.
דוגמא נוספת: גבר המתלונן על רעיייתו מסתיר, למעשה, מעצמו ומאחרים, את הרווחים שהוא מפיק ממצב זה. התלונה מציגה אותו כקורבן חסר אונים, שאדם אחר, שהינו 'לא בסדר', פוגע בו. במקום להתלונן, יכול היה אותו גבר, למשל, לעשות את הדברים בעצמו, ועל-ידי כך להרוויח כבוד עצמי, אסרטיביות, ביטחון עצמי, הנאה, את דעתה הטובה עליו, ומצב עניינים משופר.
אי ההצלחה להיות אסרטיביים, ביחד עם התלונה, נובעת מבחירה בנוחות וב'אני בסדר', ומהמנעות ממצבים מפחידים וכואבים יותר - כדוגמת ויתור על נוחות או בחירה בגירושין, שידרשו מאתנו להיות אסרטיביים. הנוחות שבחוסר מעש, הצגת האני כ'בסדר' והאחר כ'לא בסדר', והסתרת האמת בנוגע לבחירת המצב הקיים ואי השינוי שלו – כל אלה מהווים את הרווחים שמפיק אותו הגבר מן התלונות על רעייתו, ומה שעוצר אותו מפיתוח אסרטיביות.
אותו הדבר נכון גם, כמובן, לגבי כל תלונה שיש לנו לגבי בני/בנות הזוג שלנו, ילדים, בוסים, הורים, מורים, וכד', או במלים אחרות – לגבי כל תלונה שיש לנו.
 

איך גם להנות מלהתלונן וגם לפתח אסרטיביות

אינני אומרת שאסור להתלונן, ואפשר אפילו להתלונן ויחד עם זאת לפתח אסרטיביות!
התלונה היא דרך נהדרת 'להוציא קיטור', ולהרגיש לאחר-כך טוב יותר.
מסיבה זו אנחנו כל-כך נהנים 'לקטר' עם חברים, וכל-כך מתעצבנים כשמפריעים לנו.
רק חשוב לזכור מה האמת מאחורי כל אותם קיטורים: שהתלונה היא שקר! שהיא אינה אמיתית! שאנחנו מתלוננים לצורך רווחתנו הרגשית האישית, ולא משום שהתלונה שלנו מוצדקת!!!
אם בא לנו להתלונן עדיף שנקדיש לכך זמן מיוחד, ונסכם עם אדם מסויים שרק אנחנו מדברים, שלא מפריעים לנו באמצע, שלא מראים לנו צדדים נוספים או אפשרויות אחרות, אלא פשוט נותנים לנו להתלונן, כאשר מוסכם על שני הצדדים שהתלונה אינה 'אמת' אלא היא בגדר הוצאת קיטור בלבד.
כל זמן שאנחנו לא משקרים – האסרטיביות שלנו נשמרת!
 
אחת מחברותי, למשל, צלצלה אלי פעם וקיטרה על בן-זוגה. כשהערתי לה על כך היא אמרה לי: 'אני יודעת, אבל אני רוצה להתלונן'. סתמתי לכן את פי, והנחתי לה להתלונן. לאחר כמה דקות, כשסיימה, שאלתי: "איך עכשיו?" והיא אמרה: "הרבה יותר טוב". אותה רוח דברים כייפית התאפשרה משום שאף אחד מהצדדים, כולל המתלוננת כמובן, לא התייחס אל התלונה כאל 'אמת'.
היא נשארה אסרטיבית גם כשקיטרה, משום שהתלונות לא הפכו אותה לקורבן.
 

פיתוח אסרטיביות עי ויתור על השקרים

הדרך היעילה ביותר לפיתוח אסרטיביות היא לוותר על חוסר המודעות ועל השקר. במקום להתלונן ולהרגיש כמו קורבן נסה לראות מה אתה מפיק מהמצב כמות שהוא, או ממה אתה נמנע באמצעות השארת המצב כמות שהוא. מה היה קורה אם היית בוחר לנהוג באסרטיביות באותו המצב, במקום להמשיך ולהרגיש כמו קורבן.
מנסיוני, נדרש נסיון רב למדי עד שאנחנו משתחררים מהקורבנות, ותכופות אנחנו נזקקים לראייתו המשופרת או המיומנת יותר של אדם אחר (פסיכולוג, מדריך, מורה, וכד'). יחד עם זאת, עצם הנסיון לפתח אסרטיביות ומודעות עצמית מעבירה אותנו למצב אחר, שבו אנחנו לומדות לראות את עצמנו כבני-אדם בעלי יכולת בחירה בחיינו ושליטה עליהם.
 

סיכום פיתוח אסרטיביות

אז מה ראית?
איזה תלונות שלך מוצדקות?
ומאיזה מצבים יש לך רווח?
הצעד הבא יהיה לכתוב לעצמך את מה שהבנת, ולבחור מה את עושה בהמשך.
 
אם אהבת את המאמר – אשמח אם תשתפי אותו.
אם את רוצה לקבל את המדריך לזוגיות – כתבי לי בלינק הזה
 
© מיכל רון, מאי 2004